בדרך לפקעין
עצירה לארוחת בוקר בזולה מוצלת ונוף עוצר נשימה לכרמיאל
נחל מורן- צמוד לבית הספר שדה הר מירון נימצא
במורדות רכס הרי מירון. מסלול לא קשה ומיותר כי בקצה המסלול בריכות המשרתות רק את הבקר שמסתובב חופשי באזור. מסלול של כ 2 ק"מ
.נחל עמוד ונחל מירון בין בוסתנים
בנחל זרזיף גדול של מים קפואים הליכה בירידה וחזרה בעליה הלוך וחזור. הכניסה מצפון כפר שמאי. אורך המסלול כ 3 ק"מ ברקע על הגבעות מראה של צפת
אלבום תמונות – נחל עמוד ונחל מירון
פקעין
בית מלון ממוקם על הדרך הראשית ממעלות לראמה בנוף הררי מרהיב
פקיעין , מאת יעקב מרקל
פקיעין , מאת יעקב מרקל
משנת 1958 היא מועצה מקומית וממוקמת בין בית ג'ן ומעלות- תרחישא,ושוכנת בגליל העליון בגובה 555 מטר מעל לפני הים. כיום יש בפקיעין כ-5,500 תושבים רובם דרוזים.
העדות ההיסטורי הרחוקה ביותר היא ממערה שנמצאה בחלק הדרומי של פקיעין שבה נמצאו גלוסקאות ולפי החישובים היו קבורים במערה כ-450 בני אדם. מכאן אנו למדים שהיה יישוב בעת העתיקה באזור פקיעין מהתקופה הכלקוליתית בערך לפני כ-6,500 שנים. במערה שהיא קרסטית יש זקיפים ונטיפים. בתלמוד במסכת סוטה מופיע השם פקיעין שבה היה בית מדרשו של רבי יהושע. לאחר חורבן בית שני ברחו יהודים רבים לאזור הגליל מפחד השלטון הרומי ובפקיעין התפתח יישוב יהודי גדול. במדרש מימי המרד הגדול מופיע הסיפור על רבי שמעון בר יוחאי (רשב"י) ובנו רבי אלעזר שהתחבאו במערה בפקיעין במשך 13 שנה ושם כתב רשב"י את ספר הזוהר. כיום המערה חסומה וניתן להיכנס רק לחלקה הקדמי שבו עדיין גדל עץ החרוב שאת פירותיו אכלו רשב"י ובנו. מהמערה גם נבע מעיין שאת מימיו שתו. גם המהר"ל מפראג כתב על קדושתה וחשיבתו של המערה.
החל מהמאה ה-11 התיישבו בכפר דרוזים ומוסלמים. בשנת 1522 ביקר בארץ הנוסע היהודי משה בסולה ומצא בכפר פלחים יהודים אחדים. חסידי הבעשט עברו מצפת להתיישב בפקיעין. מהמאה ה-16 מופיעים כ-40 משפחות יהודיות ששילמו מס לשליט. בשנת 1883 סייר באזור סר לורנס אוליפנט ומצא בפקיעין כעשרים משפחות שעסקו בחקלאות. ביניהם משפחות תומא, עוודי וזינאתי.
בעקבות המרד הגדול שהחל בשנת 1936 עזבו כל היהודים את פקיעין. משפחה אחת חזרה לביתה לאחר מלחמת 1948, משפחת זינאתי.
בשנת 1955 הוקם מושב עובדים פקיעין החדשה.באוקטובר 2007 פרצו פרעות בכפר פקיעין ושוטרת נחטפה והוחזקה כבת ערובה.
במרכז הכפר קיים בית כנסת כנראה מתקופת בית שני שבשנת 1873 שופץ ונפתח לתפילת יהודי פקיעין. כנראה שבית כנסת זה עומד במקום שבו היה בית מדרשו של רבי יהושע בן חנינה. בבית הכנסת נמצאו שני אבנים מימי בית שני שכנראה נשארו מבית כנסת קדום יותר. על שטר של 100 ₪ ניתן לראות את חזית בית הכנסת ומצידו השני את דיוקנו של יצחק בן צבי הנשיא השני שחקר את היהודים שישבו בפקיעין.
בכפר יש שתי כנסיות האחת של היוונים קתולים שלידה נמצא קברו של רבי מיוסי דמן פקיעין המופיע בתלמוד ובספר הזוהר. קברו של רבי יוסי נקרא בפי הערבים "הצדיק של הטחנות".
נכתב על ידי: יעקב מרקל מדריך מוסמך של משרד התיירות http://ymarkel.com/ .