התעללות בקשישים בבית אבות העירוני של רמת גן בשדרות הילד
בביקור שיגרתי של אמי בבית האבות ( מחלקה סיעודית) מצאתי אותה קשורה בידיים ללא כל יכולת להניע את כפות הידיים או את האצבעות המכוסות בגרב. המראה שלה כשהיה חסרת ישע ואף אחד לא עוזר לה היה קורע את הלב והנשמה.
נרעש ונרגש מיד ניגשתי לרופאה האחראית ולאחות האחראית שתיהן שיחקו אותה כמו בנות יענה לא יודעות כלום ולא שמעו כלום וכמובן לא נתנו שום הוראה כזו.
מיותר לציין ששתיהן נמצאות באותה הקומה ורק שני חדרים ליד החדר של אמא.
לאור סערת הרגשות שלי והצעקות במסדרון לברור מי העז לקשור לאמא את הידיים הגיע אח בשם סלים שהודיע שהוא זה שקשר לה את הידיים.
מיד שאלתי אותו מי הרשה לו לעשות את זה. אם אמא תצעק או תנשום בחוזקה האם הוא יחסום לא את הפה ויחנוק אותה בכדי שלא תפריע לו בסדר היום.
בכל סערת הרוחות והתשאול של סלים האחות האחראית והרופאה עמדו ליד ולא הגיבו .
מנהלת הבית טניה שואלת אותי מתי אני בא לבקר, האם תמיד אני מגיע בצהרים. זו כנראה שאלה בכדי שבשעות הללו הם יהיו מוכנים והיתנהגו כמו בני אדם אנושיים. אבל אני מגיע באקראי ולא בשעות מסודרות, כי גם לנו יש סדר יום ועבודה ואני מגיע כשיש לי זמן פנוי במשך היום אבל משתדל לפחות ביקור אחד ליום ובלפחות ביקור אחד ליום של אחותי.
לא הסכמתי להשאיר את זה ברמה הזו ופניתי למנכ"ל בית האבות טלמור מורדכי. (מסכן סובל מגב תפוס ואת התחקור של האחות והרופאה ערך ברכב שלו בחנית בית האבות).
לאחר התחקור שלהם הזמין אותי לשבת לידו ברכב (בנוכחות הרופאה והאחות), והוא כמובן מיד התנצל בפני והודיע שמה שעשה העובד סלים זה התעללות בקשיש, ופנה לרגשות שלי וליחסי החברות הקיימים בייננו להשאיר את הטיפול בנעשה בתוך הבניין ולא להמשיך לגורמים העירוניים, הממשלתיים ולמשטרה.
לאחר הבעת התנצלויות בפני ותאור המעשה שלא יעשה בנוכחות הרופאה והאחות הזמין את העובד סלים שביצע את המעשה.
סלים אמר שזו יוזמה שלו ולא קיבל על כך הוראה כל שהיה. סלים לא נתן הסבר לסיבת המעשה. המנכ"ל טלמור מוטי אמר לסלים מכוון שהוא עובד טוב וביקש ממני לא להתלונן על התעללות באמי ולהגיש תלונה במשטרה, ושהמשך העסקתו תלוי בעצם בי.
(למה הכוונה עובד טוב, זה שהוא ניתפס עד היום לא מתעלל בקשיש זה אומר שהוא טוב ?)
החמור מכל שהרופאה והאחות אחראיים בקומה לא השגיחו ולא נתנו את ההנחיות לעובדים. ובפניה אליהם לא ידעו דבר. אם הם לא יודעים מי אמור להשגיח ולדעת כל דבר שקורה במחלקה שלהם.
זה מסביר גם את הנפילה של אמא חודש וחצי קודם לכם. אמא פונתה לבית חולים עם שבר בירך. כל הרופאים והאורטופדים אמרו שזה נובע מנפילה.
האחראיים בבית האבות רופא, אחוחיו, מנהל הביית, עובדת סוציאלית שיחקו אותה שוב כמו בת יענה. לא ראו ולא שמעו.
שוב מי אמור להשגיח על אמא שלא תיפול ולא תעבור התעללות של העובדים.
עכשיו אני שואל את עצמי ?
האם זה שהיא ישנונית במשך היום זה כתוצאה מהלהטה בכדורים בכדי לתת לצוות שקט ורגיעה.
האם הצוות מנסה להפעיל את הקשישים או שמתאים לצוות שהם יהיו כל היום בכסא גלגלים ולהשכיב אותם מוקדם.
האם הצוות נותן לקשישים כבוד גם כשאני לא נוכח במקום.
האם אמא מתביישת לספר על היחס שהיה מקבלת מחשש מהצוות
האם הצוות רחמן, או שהוא כבר שחוק ופיתח עור של פיל שלא עובר דרכו כלום.
משתתף בצערכם. כמבקר-אורח וכמתנדב בבתי אבות אחדים בצפון הארץ [למשל "בית החולים הגריאטרי הדסים" בבית שאן]נכחתי גם אני במקרים של הלעטת כדורי הרגעה למטופלים אגיטטיביים (חסרי מנוחה, צועקים, וכו), שגרמו לדיכוי רצון גמור ו[כמעט?] הביאו למות המטופלים בתוך שבועות ספורים.
לקשישים סיעודיים אסור להגיש פירות עם גלעינים שעלולים לגרום חנק = זו אחריותו הרפואית הבסיסית של המוסד! ויש על כך עילה לתביעה משפטית. שלא תדעו עוד צער