הסיפור הבא נשמע כמו מערכון גרוע, אבל הוא מציאות כואבת של משפחה קרובה ברמת גן – עטרות. פרויקט פינוי-בינוי שהפך לסיוט מתמשך, והסתיים – בינתיים – בטופס 4 חלקי, איחור מטורף, ועזות מצח ששברה את כל השיאים.
כשנכנסו לנעליו של הדייר המקורי ורכשו את הדירה, התחושה הייתה שהכל כמעט מוכן. "רק עוד קצת ונכנסים". בפועל? הקבלן גרר רגליים במשך שנתיים וחצי מעבר למועד המסירה.

חתימה על החוזה 01/03/2021, התחיבות למסירה 01/03/2024, לאחר איחור של 3 שנים וחודשיים קיבלנו מפתח במאי 2026 וללא החנייה וללא השטחים הציבוריים
התירוצים? כרגיל, בשפע. קורונה, "חרבות ברזל", המצב מול איראן, מחסור בפועלים. אלף ואחד תירוצים שנועדו כולם למטרה אחת: להתחמק מתשלום פיצויים על פי חוק המכר.
השיא: משרד בסלון ומטבח חלופי במרפסת

אבל השערורייה האמיתית התגלתה במהלך הבנייה. בזמן שהמשפחה מחכה לדירה, משלמת עלויות שכר דירה אחסון של חפצים ונאלצת למצוא פתרונות מגורים, הקבלן ועובדיו עשו בדירה כבשלהם:

• מנהל העבודה הקים לעצמו משרד פעיל בתוך סלון הדירה.
• פועל סיני של הקבלן פשוט עבר לגור בתוך הדירה. חפציו האישיים, הבגדים, האופניים החשמליים – הכל שכן שם דרך קבע. ובשיא החוצפה? הוא הקים לעצמו מטבח חלופי במרפסת.
• 
• בסופו של דבר נקבל דירה מיד שניה של עובד סיני, דירה משומשת
  פרוטוקול מסירה – הקבלן מכריך אותנו לחתום, אחרת לא נקבל מפתח למרות שהשטחים הציבוריים אינם מוכנים למרות שהחניון לא מוכן, בכניסה לכניסת הבניין פתח ביוב פתוח ממש לפני דלת הכניסה, חימום סולארי אינו מחובר ליקויים בדירה שנמסרו לקבלן ע"י מהנדס בטרם החתימה וגם אחרי. בביקור לביקורת טרם החתימה מנהל האתר מנע ממהנדס שמטעמי את הכניסה לבניין. גם בעת מסירת המפתח, הקבלן לא מוסר לנו את השטחים הציבוריים ואת החניות שהם כמובן חלק מרכישת הדירה והתשלוםהכל מתועד: מצולם, מוסרט, חתום וגיבוי מלא של דוח מהנדס ליקויים מוסמך.
  
• למה אסור לוותר, ומאיפה מגיעים 300,000 ש"ח לפחות במינימום?
  עכשיו, כשהמפתח סוף סוף ביד והחפצים נכנסו, הגיע הזמן לעבור למתקפה. חלק מהדיירים נוטים להתעייף, להגיד "עזבו, העיקר שקיבלנו מפתח, אין לנו כוח לבתי משפט". זו הטעות הכי גדולה שקבלנים בונים עליה.
  עם קצת סבלנות, תביעה מנומקת במקרה קיצוני כזה שווה מאות אלפי שקלים שמגיעים כחוק. איך החשבון עובד?

השורה התחתונה: סבלנות שווה זהב

קבלנים מנצלים את השחיקה של הדיירים. הם מתישים אותם ומקווים שהם יחתמו על "כתב ויתור" תמורת פירורים. אסור ליפול למלכודת הזו. המקרה הזה מבוסס על ראיות חותכות – דוח מהנדס ותיעוד ויזואלי של הפלישה לדירה.

בתי המשפט היום לא מקבלים בקלות את תירוצי המלחמה והקורונה כפטור גורף, בטח לא כשהקבלן השתמש בנכס למטרותיו שלו. פנייה לעורך דין מומחה בתחום המקרקעין והגשת תביעה מסודרת יחזירו את הכסף הביתה. מדובר פה על צדק כלכלי ומוסרי ממדרגה ראשונה.