טיול למטיבי לכת בבולגריה: פסגות, אגמים וגלויות מהרי הרילה ופירין

התאור בהקמה וממתין לשילוב התמונות

הטיול מ 06 ביולי עד 13 ביולי (7 ימים מלאים של טיפוס והליכה)
פגשנו מזג אוויר נוח מאוד להליכות ולטיפוס בכל ימי הטיול. כהמלצה שהיא בגדר חובה למסלולים האלה: הצטיידנו בליטר וחצי מים לפחות ובמקלות הליכה . בגבהים כובע וקרם הגנו עלינו מ קרינת UV חזקה מאוד, במיוחד בפסגות.

את הטיול עשינו במתכונת של טיול כוכב מבורובץ, שם התארחנו ב-Iglika Hotel & Villas Borovets. המלון מרווח מאוד והאוכל מצוין.

יום 1 – שני | החימום אל הסלע השחור (Hiking Trail to the Black Rock)

נחתנו בסופיה ומשם לקחנו אוטובוס ישירות לבורובץ. המסלול הראשון שלנו עמד על 10 ק"מ, והוא מתחיל בטיפוס של 138 מטרים לאורך 5 ק"מ לכל כיוון אל "הסלע השחור" (Black Rock), בגובה של 1,342 מטרים מעל פני הים.
התוואי עובר בתוך שטח מיוער ובסמוך למסלולים היוצאים מאזור אתר הנופש והסקי של בורובץ. הדרך חולפת על פני מלונות "רפאים" שעומדים שוממים, כיוון שזו אינה עונת הסקי. בפסגה, התצפית עצמה היא סלע מאסיבי ומרשים המשקיף אל צוק תלול, וממנו נשקף נוף פנורמי מרהיב אל עבר עמק נהר מריצה (Maritsa) וההרים שמסביב.

[לחצו כאן לצפייה באלבום התמונות של יום 1 – הסלע השחור]

יום 2 – שלישי | אל סלעי סיטניאקובו (Sitnyakovovo Rock)

יום הליכה של 12 ק"מ. העלייה יפה, מפותלת ומיוערת, ומתחילה ישירות מלב עיירת הסקי בורובץ. אחרי 6.13 הקילומטרים הראשונים בעלייה, הגענו אל סלעי סיטניאקובו בגובה של כ-1,750 מטרים. הטיפוס המצטבר עמד על 465 מטרים של עלייה בגובה – אתגר לא קטן לברכיים ולריאות.
בנקודה האסטרטגית הזו עצרנו לבירה קרה ומרעננת ב-Downhill Snack & Grill היושב במיקום נהדר, בדיוק בחצי המסלול לפני שיורדים חזרה. באזור זה נמצאת גם בקתת הציד המלכותית ההיסטורית (Sitnyakovovo Royal Hunting Lodge). כשהיערות נפתחים פתאום ורואים את הרכס, הנוף הוא פשוט תענוג לעיניים.

[לחצו כאן לצפייה באלבום התמונות של יום 2 – סלעי סיטניאקובו]

יום 3 – רביעי | האתגר הגדול: טיפוס לפסגת המוסלה (Musala)

מסלול הליכה וטיפוס קשוח של 14 ק"מ עד לפסגת המוסלה – הפסגה הגבוהה ביותר בבלקן, המתנשאת לגובה של 2,925 מטרים. התחלנו את היום ברכבל מתחנת יסטרבץ (Yastrebets) בגובה 2,550 מטר, ומשם צעדנו 3.5 ק"מ עד לאגם התחתון (Lower Musala Lake) בגובה 2,403 מטר.
המשכנו במעלה ההר דרך האגמים והפסגות. בבקתה הבאה, Ledenoto Ezero Shelter בגובה 2,724 מטר, כ-200 מטרים של טיפוס אחרונים לפני הפסגה, הרגשתי שנגמר לי הכוח (מרחק של 6.5 ק"מ מהרכבל) והחלטתי באחריות לוותר על הסוף. השאר המשיכו, ורק 4 חברים מהקבוצה, וביניהם שמואל, כבשו את הפסגה עצמה!

[לחצו כאן לצפייה באלבום התמונות של יום 3 – הטיפוס למוסלה]

יום 4 – חמישי | נחל באלי איסקר (Beli Iskar) ומסלול הגשרים

אחרי הקושי של המוסלה, היום זכינו למסלול רגוע ונינוח של 6 ק"מ לאורך הנחל ומסלול הגשרים. יצאנו מהמלון בהסעה אל הכפר באלי איסקר בכביש משובש מאוד. התוואי כולל הליכה בקניון מיוער, מוצל, קריר וירוק, בגובה של סביב 1,200 עד 1,400 מטרים.
המסלול כולל 8 גשרי עץ יפהפיים החוצים את נהר הבאלי איסקר הזורם בנינוחות. בסיום המסלול ערכנו פיקניק לצד קפלה קטנה וציורית (Chapel Holy Apostles Peter and Paul). בפיקניק התפנקנו עם בירה בולגרית מעולה (בקבוק של מעל ליטר וחצי במחיר מצחיק של 1.6 יורו!) לצד מאכל בולגרי מסורתי בצורת שבלול – "בורקס"  גבינה ו"בורקס" תרד משובחים.

[לחצו כאן לצפייה באלבום התמונות של יום 4 – מסלול הגשרים בבאלי איסקר]

יום 5 – שישי | שבעת האגמים (The Seven Rila Lakes) – גולת הכותרת

הגענו לטרק היפה ביותר בבלקן, ולדעתי – גולת הכותרת האמיתית של הטיול כולו. יום של טיפוס לגבהים של 2,100 עד 2,400 מטרים לאורך 6.5 ק"מ. התחלנו בעלייה ברכבל פתוח לרווחה מתחנת Rila Lakes, שלקח אותנו במשך 20 דקות באוויר הפתוח והקריר אל תחילת המסלול.
הדרך נראית כמו גלויה אחת גדולה: הכל ירוק, עם נגיעות מאסיביות של שלג לבן מסביב ובריכות צלולות שנוצרו מההפשרה שלו. המראה של האגמים הכחולים שנפתחים מול ההרים הירוקים פשוט עוצר נשימה. על השביל צועדות משפחות מכל העולם, ולא פעם שמענו גם המון עברית ברקע. גם כאן, החלק האחרון תלול מאוד – ויתרתי על שני האגמים העליונים, ורק 4 אנשים, וכמובן שמואל הבלתי נלאה, טיפסו את הכל עד למעלה.
בסיום חזרנו ברכבל, ולפני המלון עצרנו ב-Kotvata שבספארבה באניה – מתחם בריכות וספא מים תרמיים חמים ועשירים בגופרית. נכון, יש להם את הריח הטיפוסי המפורסם של ביצים קשות, אבל אין תרופה טובה וממיסת שרירים מזו אחרי קילומטראז' כזה בהרים! (את ארוחת הערב עשינו במסעדת "סנגריה" ליד המלון – ולא, אני ממש לא ממליץ עליה).

[לחצו כאן לצפייה באלבום התמונות של יום 5 – שבעת האגמים וספא קוטוואטה]

יום 6 – שבת | מנזר הרילה, המערה והמעבר לסופיה

יום שהוקדש ברובו לנסיעות (שעתיים לכל כיוון). התחלנו בביקור מרתק במערה של איוואן רילסקי (The Cave of Saint John of Rila), שם הבטנו מלמטה, מתוך החור הצר בסלע, אל האור שבחוץ. חלפנו גם ליד ה-Hermitage St. Luke והมנזר הנסתר.
משם המשכנו אל מנזר הרילה המפורסם (Rila Monastery) – הלב הפועם של האזור. החצר המרכזית שלו מרשימה בצורה בלתי רגילה, וציורי הקיר הצבעוניים שם פשוט מטורפים ואסור לפספס אותם. בשעה 18:00 הגענו למלון שלנו בסופיה – Central Hotel Sofia. המיקום שלו מעולה, ממש במרכז העניינים (רק שימו לב: בצ'ק-אין עדכנו אותנו שאסור לשתות מהמים בברזים של המלון!).
בשעה 19:30 יצאנו לארוחת ערב חגיגית קרוב למלון במסעדת Mehana Mamin Kolyo. מדובר בפונדק בולגרי מסורתי (מאחנה) קלאסי ואותנטי מאוד, עם עיצוב עץ כפרי, אווירה ביתית ותפריטי ענק מלאים בבשרים על הגריל וקדרות מסורתיות מעולות.

[לחצו כאן לצפייה באלבום התמונות של יום 6 – מנזר הרילה וסופיה]

יום 7 – ראשון | הר ויטושה (Vitosha) וההיסטוריה היהודית בלב סופיה

את היום האחרון הקדשנו להר ויטושה המשקיף על העיר – גן עדן לאוהבי טבע. ההר שוקק חיים ומלא במטיילים מקומיים שעושים פיקניקים, רוכבים על אופניים וצועדים. הלכנו במסלול ירידה לאורך 9 ק"מ עד למפל בויאנה (Boyana Waterfall) המרשים. בקצה המפל השביל ממשיך בעליות וירידות, ולקראת סוף הדרך פגשנו אגם מקסים מלא בצפרדעים, רגע לפני שהגענו לשכונת בויאנה שבתחתית ההר.
סיימנו את הטיול בארוחה טובה במדרחוב ויטושה התוסס, ומשם המשכנו לעוד כמה אתרים חשובים בעיר. אחד מהם קשור אלינו באופן אישי ומרגש במיוחד: מאחורי כנסיית סופיה העתיקה (St. Sofia Church), סמוך לקתדרלת אלכסנדר נבסקי, ניצב אתר הנצחה ייחודי המורכב משלוש מצבות זיכרון משיש.
אתר זה מספר את סיפור הצלתם הדרמטי של כ-48,000 יהודי בולגריה במהלך מלחמת העולם השנייה. המצבות הוקמו במקור ביער ירושלים בישראל בסוף שנות ה-90 על ידי הקהילה היהודית יוצאת בולגריה, אך בעקבות מחלוקות היסטוריות בארץ, הוחלט להסירן ולהעבירן ללב סופיה כדי להציג את הסיפור המלא:
מצבה ראשונה: מוקדשת לעם הבולגרי, לאינטלקטואלים ולכנסייה האורתודוקסית כהוקרה על חלקם בהצלה.
מצבה שנייה: מוקדשת למלך בוריס השלישי ולמלכה יואנה.
מצבה שלישית: מוקדשת לזכרם הכואב של יהודי תרקיה ומקדוניה (שלא ניצלו).

[לחצו כאן לצפייה באלבום התמונות של יום 7 – הר ויטושה ואתרי הזיכרון]

הטופ של הטופ: מזכרות שאסור לחזור בלעדיהן מבולגריה

אם אתם רוצים להביא את הטעם האמיתי של הבלקן הביתה, אל תפספסו את השניים האלה:
Burgas 63 Pearl: הגרסה היוקרתית והמובחרת ביותר של הרקיאה המפורסמת. היא עשויה מענבי מוסקט, חלקה, עדינה וארומטית במיוחד, ומגיעה בבקבוק אלגנטי (40% אלכוהול).
סוג'וק של מאג'ארוב (Суджук Маджаров): נקניק בקר וצאן מיובש איכותי בצורת פרסה הייחודית לו, מבית היצרן המוביל Dimitar Madzharov. הוא מתובל מעולה עם כמון ופלפל שחור, והולך מושלם לצד הרקיאה.