Ramaupur village

הגענו לכפר. באזור של  Ramaupur בשעות הערב, סידרו לנו במבנה בבניה מיטות ושמיכות. אנחנו מוקפים בעצים וחושך.

נראה בבוקר איפה אנחנו נמצאים. ב Ramaupur, אחרי לילה בשינה על מיטת עץ כל העצמות כואבות. יש חשמל במבנה לסרוגין, כמו בכל הכפר החשמל בה והולך. מתעוררים לזריחה לצלם בכפרים את הזריחה, מצלמים את התושבים העובדים בשדות ואת חליבת הכבשים והבופולו.

בבתים מפרידים את האורז במכות של השיבולים, ובכפר מארחים אותנו ומכבדים אותנו בתה / צאי תה עם חלב (לפני שנייה בחליבה של העז האישית) ובתה שחור עם גינגר ועגבניות וכאילו פיתה עירקית ( צ'אפטי), כיבדו אותנו בכוס צ'אי חם עם חלב בופאלו טרי ישיר מהחליבה…… וציפס ו צ'אפטי. על הדרך צמד שוורים לבנים רתום למחרשה.

סיבוב בבית ספר מקומי בלב השדות ונסיעה לשוק מקומי קרוב. ביקור בשני מפעלי לבנים אדומות. מסדרים את הלבנים בשדרה ארוכה ומבעירים אש ליבוש. סיום יום בשקיעה, מכינים לנו ארוחת ערב ועושים כמובן מדורה. בהודו מכינים מדורה עם חרא של פרות כחומר בעירה. מוקדם חמש בבוקר יוצאים לאיודיה Ayodhya. איודיה אחת הערים הקדושות בהודו, איודיה – הר הבית של ההינדים. במוקד של מלחמות בין מוסלמים והינדים ומסגד שנהרס ונבנה מחדש כמקדש הינדי. על המפה מופיעה איודיה כפאיזאבאד. Ayodhya, Faizabad, יציאה לכיוון איודאה העיר העתיקה.

העיר עוברת שינוי, בכלל שיעמום כללי, היה מיותר להגיע לכאן. העיר מלאה בקופים, כי יש את אל הקוף.

חוזרים לכפר ועכשיו ירד לי האסימון שיש לנו עוד יומיים וחצי בכפר בלי תוכנית וזה הולך להיות משעמם עד שנגיע לטיסה לניו דלהי. במחצית השניה של היום מצלמים את אנשי הכפר עובדים בשדות. הבוקר מתחיל בצילום חריש עם בופולו וממשיך בקציר אורז, כשנכנסים בהליכה במים בשדות האורז. אנחנו מוזמנים לטרום חתונה בכפר. טקס רק עם חתן והורי הכלה. שירה, מתנות, חבלים מסביב לחתן, אוכל ובעיקר אורז ותפוחי אדמה. הכלה לא נמצאת, תהיה למחרת בחגיגה ומין הסתם החתן לא מכיר אותה כי מתחתנים בשידוך. הכסף מגיע לאבא של הכלה והבת שלו / האחות של הכלה, רושמת מי מביא מה. נחזור מחר לחגיגת החתונה, בתהלוכה מבית החתן. הליכה וצילום בכפרים, מסביב לכפר שלנו את העובדים בשדות האורז, ותפוחי אדמה. יום של צילום חתונות וחגיגה של החתן ערב החתונה.

סיכום קצר על הכפר בהודו שלא ראה תייר. הכפרי גר בבית בלי חלונות ובלי דלתות, מחמם לבישול עם חרא של פרות כחומר בעירה. הכפריים עובדים בחקלאות ובעיקר באורז. הנשים עובדות מאוד קשה בלזרוע את האורז, בלקצור את האורז, בלדפוק את השיבולים כדי שהאורז ייאסף לשק, לאסוף את החרא של הפרות ולהכין קוביות כחומר בערה ביחד מעורבב בקש. החשמל מגיע לכפר לזמן מוגבל. לי החיים בכפר נראים איום ונורא , אבל הכפריים והילדים נראים מאושרים. אין בכפר או לנו מים זורמים. מחוץ לבתים יש משאבה ידנית לשאוב מים מהבאר. על מים חמים לרחצה אין על מה לדבר. בכדי לארח אותנו לכמה ימים בכפר, קיבלנו מיטות עץ עם כמה שמיכות דקות, הגב והעצמות של מערבי מפונק כמוני כאבו מאוד. ארוחת בוקר בכפר ונסיעה לשדה התעופה, מלוקאנו  Lucknow טסים חזרה לניו דלהי והביתה.

הסיפור לא נגמר עד שהוא לא נגמר. בנסיעה ברכב לשדה התעופה, הנהג עוצר בצד הכביש לפני הכניסה לעיר זורק אותנו מהרכב ומבקש שנזמין מונית באפליקציה OLA. מנסה להבין למה לא ממשיכים עם הרכב, מסתבר שהרכב ללא לוחיות רישוי כי מהרכב הזה בוצע פשע והמשטרה מחפשת את הרכב. אין ברירה הזמנו מונית, הגיע רכב קטן לשלושה נוסעים עם מזוודות. נדחסנו פנימה והגענו לשדה.

המסלול שלנו עובר בערים ויעדים:
(למעבר לפרטים ואלבומי תמונות בערים אחרות במסלול יש להקיש על העיר במסלול)

India, Delhi >> Agra >> Orchha >> Prayagraj_alabad >> Veransi >> Ramaupur village

אלבום תמונות מ הכפר הודו
עמוד הבית של הודו
למסלולי טיול וצילום